יום חמישי, 9 באוגוסט 2012

ניהול עיריית נהריה כמפעל הייטק מתקדם


שיטה חדשה לניהול עיריית נהריה
בעיניי, העירייה הינה מפעל ייצור מתקדם! התוצרת של העירייה היא שירות לתושב וקידום איכות החיים בעיר. חשוב להבין שהעירייה נועדה לשרת את התושבים ולא התושבים את העירייה.
כמו כל מפעל, העירייה צריכה לפעול עפ"י דגם ניהולי מתקדם  כגדולי המפעלים והעסקים בארץ.

התושבים הם הלקוח

התושב הינו הלקוח, "בעל המאה הוא בעל הדעה..." וכלל תושבי העיר הם הבעלים של העירייה. התושבים צריכים להיות שותפים לתהליכי קבלת ההחלטות הגדולות של העירייה ושותפים בקביעת מדיניותה.
שיתוף הציבור הינו הליך מקובל בעולם. בעיריות מתקדמות מוקם גוף האחראי על השיתוף בקביעת מדיניות וקידום פרויקטים של בניה, חינוך , תעסוקה ונושאים נוספים.

הליך השיתוף כולל: סקרי קהל, מפגשים עם ציבור והבנת צרכי ורצון כלל הציבור.

ראש העיר צריך להנהיג ולא רק לנהל

כמפעל מתקדם, לעירייה צריכה להיות מערכת ניהולית הכוללת מנכ"ל, מנהלי אגפים ודרג מנהלי ביניים. המנהלים בעלי יוזמה ויכולות פיתוח כל אחד בתחומו. המנהלים צריכים לקבל סמכויות ניהול ועצמאות מוגדרת בתחומם. וזה נקרא האצלת סמכויות.
ראש העיר מנהיג את העיר! עליו להתעמק בקידום מדיניות ולא רק בניהול שוטף של ניקיון העיר, לדוגמא. קידום המדיניות יתבצע עם הגופים והאנשים המקצועיים והמנוסים ביותר בתחומם בעיר ובארץ. "אין החכמה נמצאת בידיי אדם אחד..." ולכן ראוי שיפעיל וישתף ראש העיר את מיטב האנשים בקביעת המדיניות.


טיפוח יוזמה אצל עובד העירייה
עובד עירייה ממורמר ומפוחד ייתן שירות רע לתושב. הנהגת העירייה כמפעל מתקדם חייבת לטפח את היוזמה, חשיבה  יצירתית והמוטיבציה אצל העובד.
יצירת מוטיבציה אצל עובדים הינה ע"י הערכת פעילותם לטובה או לרעה. תוצרת העובדים תימדד באופן קפדני בכל תקופה ע"י בחינת איכות המוצר של אותו עובד.
לדוגמא: אם תפקידו של העובד להפעיל מועדון שכונתי, תבחן שביעות רצון התושבים מהמועדון.
בהתאם לתוצאות המבדקים יינתנו בונוסים כספיים, משכורת 13, חופשות ותעודות הערכה.
חשיבות עליונה היא בקידום היוזמה  אצל העובדים והרחקת הפחד מהבעת דעה.
הקמת ועדים שכונתיים
קיימת חשיבות גדולה ביצירת גורמי ניהול התנדבותיים שאינם עובדי עירייה לדוגמא ע"י הקמה וטיפוח של ועדי שכונות.
ועד שכונתי הינו גורם המקורב לתושבים ולועדי הבתים, הועד מרכז בעיות אזוריות וקשוב לצרכי שכונת מגוריו.
הקמת הועדים תאפשר קידום שיתוף הציבור והבנת צרכים מקומיים, בנוסף יפתח צינור הדברות קרוב וחשוב בין הנהגת העיר וראש העיר לציבור התושבים.
קידום מוקד טלפוני עירוני ואתר האינטרנט
מוקד הטלפון והאינטרנט הינם הפה והאוזניים של העירייה.  טיפוח המוקד כמקור מידע, עדכון ואמצעי קשר עם התושב הינו חיוני ביותר כחלק משיתוף הציבור.
לעובדי העירייה אין אפשרות להיות בכל מקום ברחבי העיר וגם לא תמיד להבין את תחושות התושבים ובעיותיהם ולכן פניה לעירייה דרך הטלפון או האינטרנט הינה הכרחית במאה ה-21.
תפקיד העירייה לשרת את התושב.
תפקיד ראש העיר הינו להנהיג ולקדם מדיניות אותה יישמו מנהלי העירייה המקצועיים.  


יום ראשון, 29 ביולי 2012

תעשייה ותעסוקה בנהריה

זוגלובק, שטראוס וישקר נחשבים לחברות התעשייה המובילות בארץ ואף בעולם בתחומן. מפעלי תעשיה אלו ואחרים התפתחו בנהריה למרות היותה עיר בפריפריה וקרובה לגבול הצפון.

מייסדי נהריה ידעו שפיתוח תעשיה  ותעסוקה יתרום רבות לפיתוחה של העיר.

החשיבות של תעשיה  בנהריה

רבים מבני מחזורי , ילידי נהריה, עזבו את העיר. סיבה משמעותית לעזיבתם הינה מחסור במקומות תעסוקה באזור נהריה ובעיקר במפעלים עתירי ידע והייטק. אמנם ישנם אזורי תעשיה מפותחים בכרמיאל, בקריות ובחיפה אבל מרבית הצעירים מרגישים שאם כבר עליהם לנסוע כל בוקר מרחק רב למקום העבודה, הם מעדיפים לגור בחיפה או במרכז.
פיתוח תעשיה בנהריה יתרום לעצירת "הבריחה" של הצעירים מהעיר, ולהגדלת אוכלוסיה חזקה ותומכת אשר תתרום לפיתוח חיובי של העיר.

הקשר בין עלות הארנונה בעיר לפיתוח תעשיה

על פי נתוני משרד הפנים, מרבית עול תשלום מס הארנונה בנהריה מוטל על תושבי העיר "המגזר הפרטי". (כ 2/3 מסך הארנונה).
במרבית הערים בארץ המצב הפוך - רוב תשלום הארנונה מוטל על עסקים ותעשיה "המגזר העסקי".
נתון זה נכון גם לערים שכנות לנו כמו עכו ולא רק לערים מתועשות כמו תל אביב.
פיתוח אזור התעשייה בנהריה יפחית באופן משמעותי את מס הארנונה בעיר.


איזור התעשייה ביקנעם



מה לתעשייה ולירוק?

כמהנדס, אני מייעץ ועובד עם מפעלים רבים.
מניסיוני בתעשייה וכמוביל תנועה ירוקה אני מאמין כי פיתוח תעשיה וחזון ירוק אינם סותרים, הם אפילו משלימים זה את זה.
ירוק משמעו פיתוח ותכנון עתידי למען איכות החיים. פיתוח תעשיה ותעסוקה עם תכנון מתאים לשמירה על הסביבה, תמשוך לאזור אוכלוסיה אכפתית ותורמת אשר תקדם במקביל את איכות החיים של עירנו.

היכן ניתן להקים איזור תעשיה?

רבים טוענים שאין שטחים לפיתוח תעשיה.
אני טוען שהבעיה היא אינה מחסור במקום אלא מחסור ברצון.
להלן אפשרויות לשטחים לפיתוח תעשיה:
1.    איזור התעשייה הצפוני  של העיר – שטח זה משתרע על כ-60 דונם. ברישומי ועדת התכנון המקומית כחצי משטח אינו בנוי (כ-30 דונם). וחלק גדול מהשטח הבנוי אינו משמש לתעשייה אלא למבנים אשר בשימוש העירייה.
  1. הקמת אזור תעשיה משותף באזור כברי – לפני מספר שנים התבצע מו"מ בין עיריית נהריה למועצת מטה אשר להקמת אזור תעשיה משותף באזור צומת כברי מצפון-מזרח לבית החולים. פרויקט זה לא מומש מסיבות שאינן ענייניות.
תעשיינים ובעלי עסקים הם בני אדם

בכדי לפתח תעשיה צריך לפתות תעשיינים לרצות לפתח את עסקיהם בנהריה.
טיפוח הקשרים עם היזמים והבנת צרכיהם הינו צעד חשוב בדרך לשכנועם להשקיע בעירנו.
הוזלת מיסי העירייה, סיוע בבחינת התאמת השטח והמבנים להקמת העסק, סיוע בדרכי גישה ותחבורה לעסק, הינם רק חלק מהשירותים שיכולה העירייה להגיש ליזם בכדי לגרום לו להחליט להקים את העסק בנהריה.
אני מאמין כי פיתוח תעשיה בנהריה הינה צורך חיוני להתפתחות העיר. רצון אמיתי, חשיבה ותכנון יביאו את היזמים ובעלי העסקים להשקיע בעירנו.



יום חמישי, 19 ביולי 2012

תחבורה וחניה בנהריה


זיכרון ילדות יפה שלי הוא הרכב הראשון שאבא קנה בתחילת שנות ה-80. גרנו בשכונת עמידר, אבא חסך זמן רב לרכישת רכב שעדיין נחשב בשנים ההם למותרות.עוד אני זוכר שמגרש החניה סמוך לביתנו היה כמעט ריק וכך גם כבישי העיר, בנסיעה רצופה, ללא רמזורים ועצירות היינו יוצאים מנהריה לבקר קרובי משפחה בחיפה.

היום בשנת 2012, המציאות התחבורתית בנהריה שונה לחלוטין, כמעט כל משפחה מחזיקה רכב או שניים, העיר מלאה רמזורים, כיכרות ופסי האטה והפקקים הפכו לשגרת חיינו בעיר. במדידה שערכתי השבוע לקח לי כ-40 דקות בשעות הבוקר לצאת ממרכז העיר לכיוון צומת ביג-רגבה. כמות התושבים גדלה, אך לא נוצרו פתרונות תחבורתיים בהתאם. תושבי העיר עובדים או לומדים בערים אחרות והלחץ בשעות השיא הולך וגדל. קשה מאוד להכנס ולצאת מהעיר וזוהי מצוקה שעיר צפונית, פריפריאלית, לא יכולה להרשות לעצמה.

שנים רבות שאלתי האם הבעיה התחבורתית שפוגעת באיכות חיינו היא הכרח? האם זו המגיפה התחבורתית של המאה ה-21?

התשובה היא בהחלט לא !!!


חשיבה ותכנון התנועה והתחבורה היא המרפא

לפני מספר חודשים הצעתי בועדת תכנון ובניה המקומית תוכנית תחבורתית חדשה המבוססת על המלצתו של יועץ תחבורה.

עיקרי ממצאי התכנית: הפיכת חלק מרחובותיה הראשיים של העיר לחד סטריים ובכך לאפשר זרימת התנועה, פתיחת יציאה נוספת ממרכז העיר לכביש 4, הרחבת חלק מהנתיבים לדו מסלוליים, שינויים בתנועת האוטובוסים, סלילת שבילי אופניים בעיר ועוד.

התוכנית שהצעתי אושרה בוועדה אך לא יושמה עד היום !



תכנון קניון ארנה החדש כמשל?!

קניון ארנה החדש מתוכנן ונבנה בצומת הסואן ואולי הבעייתי ביותר בנהריה ובגליל המערבי בכלל. הצומת מוביל לכיוון בית החולים, מכבי האש, המשטרה ומצידו השני הרכבת.

נכון להיום, הקניון מתקדם ונבנה כאשר מתוכננת רק כניסה ויציאה אחת לקניון דרך רחוב הגלעד (בשכונת אשכול-שפרינצק). מצב זה עלול להעמיק את הכאוס התחבורתי ולגרום לירידה קשה באיכות החיים של תושבי העיר בכלל ותושבי השכונות הסמוכות בפרט.

האם הושקעה מחשבה מעמיקה ותכנון תחבורתי מתאים לקניון??



תקן החניה משנות ה-80

במשך שנים לא הבנתי כיצד בשכונות חדשות בעיר כמו נהריה הירוקה ורחוב השקד בעין שרה קיימת מצוקת חניה קשה. הרי אלו שכונות חדשות יחסית ואי אפשר לייחס להן תכנון בניה ישן כמו בשכונות ותיקות כאשר עדיין לא היו רכבים רבים בעיר.

כחבר ועדת תכנון ובניה המקומית, נדהמתי לגלות שאחת הסיבות לכך הינה שתכנון החניה בנהריה מבוסס על תקן משנת 1983 !

תקן זה מאפשר חניה אחת לדירה (עד 120 מ"ר). בעוד במציאות של היום לחלק גדול מהמשפחות יש 2 רכבים וזה עוד לפני התחשבות באורח שמגיע עם רכב.

כבר לפני מספר שנים המליץ מספר התחבורה על תקן חדש אשר ניתן ליישמו אך בעיריית נהריה עד לפני מספר חודשים עדיין בחרו להשתמש בתקן הישן.

כחבר ועדת תכנון ובניה העליתי הצעת החלטה, בהתאם להצעת התקן החדשה, להגדיל את מספר החניות בבניה שנעשית עפ"י תוכניות חדשות. לאחר מספר דיונים וויכוחים הצעתי התקבלה.



בעיית התחבורה והתנועה פוגעת קשה באיכות החיים שלנו , הפתרון הוא תכנון, חשיבה עתידית והשקעת משאבים בפתרונות.


יום שני, 25 ביוני 2012

פיתוח התרבות בנהריה


תרבות היא חמצן לכל עיר, עושרה של עיר נמדד בהקשרים תרבותיים לא אחת יותר מהקשרים כלכליים .  השקעה בתרבות מניבה חברה טובה יותר, מאוחדת, מחוברת ובעיקר מתקדמת  יותר. במדדי איכות החיים המדרגים את איכות החיים בערים שונות בישראל ובעולם, לתרבות תפקיד חשוב במיוחד. עיר עשירה בתוכן ובפעילות מושכת אליה משפחות צעירות, יזמים, אמנים מרתקים וכולם ביחד יוצרים חברה יצרנית ואכפתית.

בתי קפה – תרבות?

תרבות בתי הקפה של נהריה ידועה, מוכרת ואהובה במיוחד. כולנו אוהבים לשבת בשדרות הגעתון בימי שישי ולהתעדכן מה חדש בעיר. תרבות הקפה קיימת בפריז, בברצלונה, ברומא ותל אביב. אבל ישיבה בבתי קפה אינה עונה על הגדרה של תרבות. בתי קפה שירתו ביראת קודש אמנים, סופרים ומשוררים שהם אלה שבלטו בנוף התרבותי של העיר אלא שהיום בתי הקפה הפכו להיות המאורע התרבותי בעצמו.

פסטיבלים- מסורת חשובה

נהריה אינה מזוהה עם אף פסטיבל. בפסח האחרון ביקרו רבע מיליון ישראלים בתערוכת הפרחים של חיפה שחזרה מפגרה ממושכת. כשאומרים עכו חושבים על תאטרון, כשאומרים כרמיאל מיד מתקשרים עם מחולות, פסטיבל פיסול במעלות ועוד ועוד,  פסטיבלים שנמשכים למעלה משני עשורים בערים השכנות אלינו . פסטיבלים מספקים משאב חשוב לערים. שיתופי פעולה של מוסדות וארגונים בעיר עמלים כל השנה עבור הפסטיבל שהוא מקור התרבות של העיר. ילדים, תלמידים בוגרים, מורים, אמנים, יזמים, חברות מסחריות, כל אלה מתאחדים למען מטרה משותפת – הפסטיבל אליו ינהרו מכל הארץ לעיר שלהם, לפחות פעם בשנה. לצערי, נהריה – אינה על מפת הפסטיבלים.

פיתוח יוזמות תרבותיות בנהריה

בערים רבות, מחלקת התרבות מאוישת על ידי אנשים עם זיקה תרבותית מובהקת. אני מאמין כי יש באפשרותי להקים פאנל רחב ומגוון בדמויות מפתח שיצליחו להציף את העיר בעשייה ובחתירה לפעילות תרבותית כל ימות השנה. שילוב של תרבות עם ספורט ימי, שילוב מדע וטכנולוגיה לפעילות העשרה, פיתוח מועדונים איכותיים בנושאי אמנות פלסטית, לימודי דרמה, תאטרון קהילתי, מוזיאון גדול ואטרקטיבי יחיד מסוגו בישראל שיספק מוקד תיירותי ויהווה השראה לתושבי העיר, קונסרבטוריום מודרני פעיל, מועדון רוק ומוזיקה עדכנית שלא רק יספק חלל לנגן בו אלא גם יקנה ידע  משמעותי. יצירת מתחמי אמנות רחוב שיפעלו על בסיס שבועי, איגוד אמני העיר שיבחרו על פי קריטריונים מתאימים כדי לתת גב ועתיד לאמנים מקומיים. פיתוח פעילות תרבותית איכותית למבוגרים ועוד.  

הופעות אקראיות אינן תרבות עירונית

ערים רבות ובהן נהריה משקיעות בהופעות קיץ או מופעי יום העצמאות, הופעות אלו משמחות ומרעננות לימי הקיץ החמים אך אינן מהוות פעילות תרבותית עשירה.

 תרבות כמו שאר תחומי החיים יש לטפח כל השנה ולהשקיע בפעילות שוטפת ארוכת טווח.

 לטיפוח התרבות יש לבנות תשתית מתאימה הן בעזרת אנשי מקצוע והן במוסדות. מוזיאון, קונסרבטוריום, מרכז אמנויות ופסטיבלים, אלו רק חלק מן המוסדות אשר פיתוחם יביא את נהריה להוביל גם בתחום התרבותי.




"לכל סוגי האמנות אותה התכונה - הן מאחדות בני אדם" – לב טולסטוי.

אני מאמין שקידום ופיתוח התרבות הוא שלב חשוב בהתפתחותה של עיר ומביא לתנופה כלכלית, חברתית וחינוכית .


יום שני, 11 ביוני 2012

פיתוח התיירות, הנופש ועידוד הספורט הימי בנהריה




לפני מספר שבועות בביקור במרכז הארץ, הכרתי זוג המתגורר בתל אביב. במהלך שיחתנו סיפרתי כי אני מנהריה. בו ברגע ראיתי את בני הזוג קורנים מאושר, מחייכים.

הזוג סיפר לי כי בכל פעם שמדברים על נהריה, הם מתמלאים רגעי אושר נוסטלגיים ונזכרים בימים שהם הגיעו לנהריה בכדי להתחתן בשנות ה-70.

הם המשיכו וסיפרו שהיה ברור באותם שנים שאם רוצים לנסוע לנופש ברחבי מדינת ישראל , נוסעים לנהריה. שם רצועת החוף היפה במדינה, מלונות טובים, בתי קפה על החוף ותחושה של עיירת נופש איכותית כמו בריביירה בצרפת.

האם הקטיושות הבריחו את התיירות לעד?

נכון, בשנות השמונים התחילה מלחמה בגבול הצפון, אך כבר שנים רבות שלא נפל פה טיל אחד.

האם המצב הביטחוני ימשיך להיות תירוץ לאזלת יד בפיתוח התיירות?

נהריה שוכנת לאורך אחד מחופי הים היפים במדינה ויש להחזירה להיות בירת הנופש ולפתחה כמרכז הספורט הימי הארצי.

מיתוג העיר ימשוך תיירים

באשקלון מבלים פארק מים, בירושלים חלפו בעיר הקרח קרוב ל- 200 אלף תיירים, בגליל המערבי בילו המבקרים בראש הנקרה ובחופי בצת הסמוכה, בראשון לציון הוקמו פארקי שעשועים, עכו פיתחה פסטיבל הצגות בסוכות וכרמיאל פסטיבל מחולות.

אבל המותג החזק של נהריה נשאר....הקטיושות.

גם עירנו צריכה מיתוג חדש.

נהריה - מרכז ספורט ימי

הפיכת נהריה למרכז הספורט הימי הארצי ניתנת לביצוע די בקלות , התשתית לכך כבר קיימת. מועדון שייט עם פוטנציאל ענק והצלחות, גולשי גלים נהריינים מצליחים בתחרויות עולמיות ומועדון צלילה איכותי הם רק חלק מהפעילויות שפיתחו תושבים בנהריה.

נהריה אירחה בעבר תחרויות עולם בענפי הספורט הימי וניתן לשוב ולפתח את הענפים הללו.

חופי הים שלנו מושכים חוגי שייט, גולשי גלים וצוללים מכל הארץ, תמיכה והכרה בחשיבותם תהפוך את נהריה לעיר הספורט הימי הרשמית של ישראל, בימים אלה אני עמל על פיתוח תוכנית שתביא לאיגוד כל ענפי הספורט הימי בעיר ולהפיכתה לבירת הים של ישראל באופן רשמי, כולל פיתוח סביבתי שיאפשר תנאים אופטימליים עבורם,  והקמת איגוד שיציע לילדי העיר לימוד ספורטיבי מסודר ומסובסד.

נהריה – עיר פסטיבל החופים והאטרקציות

הקיץ כבר כאן ובקרוב יצאו התלמידים לחופשה הגדולה, הימים כבר ארוכים ומשפחות רבות מבקשות לבלות זמן איכות משותף ברחבי העיר. נהריה לא מופיעה במפת האטרקציות הארצית, אין בה שום מסורת של פסטיבל תרבותי להתגאות בו, בפסח האחרון ישובים קטנים יותר שעל פניו נדמה שאין להם פוטנציאל תיירותי, הצליחו למשוך קהל רב.

פיתוח פסטיבל בקיץ המבוסס על פעילות בחופי נהריה היפים ימשוך תיירים רבים לעיר.

בנוסף הקמת מרכז אטרקציה לילדים כמו פארקי המים הקיימים ברחבי הארץ יסייע בהבאת התיירים לנהריה.

נהריה – עיר החינוך הימי

מדוע רק מכמורת והמרכז הימי בחיפה?

הקמת מרכז חקר ימי וחינוך ימי בנהריה תוסיף נופך חיובי לפיתוח משאב הים בעיר.

בנהריה נפתח את תעשיית התיירות והספורט הימי מהארץ ומהעולם. אני בטוח שהתושבים יאמצו בחום את העיסוק בפיתוח התיירות וצעירים רבים יוכלו לממש את האפשרות לעסוק במקצועות המועדפים אחרי הצבא, כאן קרוב לבית, בחופי הים היפים ביותר בישראל.

יום שני, 4 ביוני 2012


תכנון הבניה יאפשר פיתוח העיר יחד עם איכות חיים

גדלתי בצפון העיר, ברחוב ההגנה. כילד, בעיקר בתקופת מלחמת לבנון הראשונה, אני זוכר איך  היינו, כל ילדי השכונה, יוצאים מהמקלט אל המדשאה הגדולה שהייתה במרכז בין המבנים. היינו מתחלקים לשתי קבוצות - קבוצה אחת בורחת ומתחבאת בשיחים ומאחורי העצים והקבוצה השנייה רודפת ותופסת.
המרחב הגדול במדשאה השכונתית הוא אחד מזיכרונות הילדות הכי נעימים שלי.
כמה שנים מאוחר יותר עברה משפחתי לגור במרכז העיר. עדיין הייתה חלקת דשא קטנה בכניסה לבניין, ולמרות שהיה קטן יותר, עדיין היה לנו איפה להתחבא ולשחק.

היום כאשר אני מסתובב בשכונות העיר, בעיקר במרכזה, איני מצליח להבין היכן הילדים משחקים. המרחבים שהיו לי כילד בצפון העיר ואפילו פיסת הדשא הקטנה במרכז נהריה, נכחדו ואינם. לילדים ולמבוגרים נשארה חלקת בטון שבמקרה הטוב לא נתפסה עדיין כחנייה. עם השנים הורגלנו למראה הבטון והבניה הרוויה והרצופה אשר אולי די בה כדי לגור אבל לא כדי לחיות וליהנות מאיכות חיים.
תכנון נכון אשר בוצע בערים אחרות ברחבי הארץ מוכיח -
תכנון = איכות חיים

עם הזמן  נחשפתי לתכנון בניה בערים אחרות בארץ ובעולם וגיליתי כי הכל עניין של תכנון משאב הקרקע.
דוגמא טובה ניתן לראות בשכונת "אם המושבות" בפתח תקווה. בכל פעם שאני הולך לבקר שם אני נהנה לראות את התכנון המצוין. בשכונה זו תוכננו מבנים גבוהים מאוד, כל מבנה מכיל כמות רבה של משפחות ובין המבנים ניתן לראות שטחים ירוקים רבים הכוללים מתקני משחקים לילדים, מדשאות, מזרקות מים ועוד.

שכונה לדוגמא – "אם המושבות" בפתח תקוה


הבעיה – התכנון בנהריה ברובו לא עודכן משנות השישים

"תכניות מתאר" אלו תוכניות אשר על פיהן מתוכננת עיר והן כוללות את אופי הבינוי, דרכי התחבורה , פיתוח אזורי תעשיה וכו'.
חלק גדול מתוכניות המתאר התקפות בנהריה נערכו בתחילת שנות השישים, חלק נוסף בשנות השמונים. אוכלוסיית העיר וכמות כלי הרכב הכפילה ואף שילשה עצמה במהלך עשרות השנים מאז נכתבו תכניות המתאר.
יזם בניה אשר מעוניין היום לבנות בנהריה כבול למעשה בידי תוכניות שנכתבו לפני עשרות שנים ולכן למעשה מרבית היזמים מבקשים "הקלות" וחריגות מתכנית המתאר הקיימת. את ההקלות והחריגות מאשרת הועדה המקומית שהיו"ר שלה הינו ראש העיר. הועדה, המורכבת מפוליטיקאים, לא תמיד מחליטה באופן תכנוני-ענייני לגבי אישור ההקלה.
סבל נוסף ממצב זה נגרם לתושבים השכנים לאזורי הבנייה אשר קנו במיטב כספם דירה ולא הייתה להם אפשרות לדעת שבתוך זמן מה יחסמו מבנים גבוהים את דירתם , וזאת מתוך הקלה/חריגה מהתוכנית הקיימת שאישרה הועדה לתכנון ובניה המקומית.
לאחרונה, בעידוד משרד הפנים החלה כתיבת תכנית מתאר חדשה לעיר, אך עם כל הרצון הטוב של משרד הפנים, התכנית החדשה לא תיושם ולא תקרום עור וגידים ללא הפעלתה ע"י עיריית נהריה.
ללא תכנון עתידי גם היזם וגם התושב "שבויים" בידי הפוליטיקאים

מצב זה הופך הן את היזם והן את התושב ל"שבויים" בידי החלטתם של פוליטיקאים ובעלי אינטרסים. אילו הייתה תכנית מתאר מעודכנת ומותאמת למצב העיר היום כולל תכנון עתידי, הכאוס התכנוני והעוולה שנגרמת לתושבי העיר וליזמים הייתה נפסקת.
הליקוי החמור בתכנון העיר גורם לבזבוז שטחים חיוניים ,  ניתן לראות בדרום העיר דונמים רבים של בניה חדשה בעיקר של "וילות" ובתים צמודי קרקע, לחלופין ניתן היה לשכן מאות ואלפי משפחות בבניינים רבי קומות עם מדשאות פארקים, איכות חיים והוזלת מחירי הדירות.
תכנון של העיר נהריה בחשיבה עתידית ע"י תכניות מתאר מעודכנות יאפשר:
·        שילוב בניה רוויה וגבוהה עם החזרת שטחים פתוחים לפתחי הבניינים.
·        טיפול בבעיות התחבורה
·        הוזלת הדירות לזוגות צעירים
·        תכנון של אזורי תעשייה ותעסוקה

יום רביעי, 23 במאי 2012

מערכת החינוך בנהריה זקוקה לסדר יום חדש


בקיץ שעבר יצאו המונים לרחובות במחאה למען צדק חברתי. בין מחאת הקוטג' למחאת העגלות עלה נושא החינוך, נדמה היה שמעבר לשאיפה לצמצום ההוצאות עבור החינוך לגיל הרך, קמה זעקה אמיתית ליצירת מערכת שתצמצם פערים, שתעניק תוכן איכותי, עדכני עבור ילדי הדור הנוכחי. מעמד הביניים נמצא במאבק חשוב נגד יוקר המחיה, השאיפה לקורת גג, לחינוך, בריאות ורווחה קשורים אחד בשני. ההורים שיצאו לרחובות הם הורים עובדים, בעלי מודעות חברתית, אנשים שתורמים לסביבתם, והם אנשים שמוכנים לעשות ויתורים רבים על מנת להעניק לילדיהם חינוך טוב יותר על פי תפיסת עולמם. היום לא מסתפקים בגן שנמצא סמוך לבית המגורים או בבית הספר שבאזורי הרישום. חשוב להורים לדעת מה יש לבית הספר להציע לדבר היקר להם מכל.
לא צריך לעזוב כדי לקבל חינוך טוב יותר – צריך לדרוש מהפכה חינוכית!
העיסוק בחינוך הוא מורכב וסבוך בגלל שהוא תלוי בגורמים רבים ביניהם משרד החינוך, מחלקת החינוך בעירייה, ועדי מורים והורים וכו'. מבלי להיכנס לתכנים ולאיכות החומר הלימודי, הצוות הניהולי והחינוכי , נהריה זקוקה למודל מודרני ועדכני התפור למידותיה. איך זה עובד במקומות אחרים? קפצו לבקר חברים בחיפה או בחולון, את הדודים בחוץ לארץ, מה תגלו? ראשי ערים ורשויות שהתחייבו להצלחת התלמידים ומעבר לכך, לקחו אחריות הן על ההורים והן על הילדים בקהילה שלהם.
בתי הספר היסודיים, המורים, מנהלים וכל הצוותים החינוכיים עושים עבודה מופלאה. ההשקעה האישית של כל אחת רבה. לצערי, בשנים האחרונות בתי הספר מתנהלים כאיים נפרדים אין ביניהם קשר מערכתי ומנהלתי, פורום המנהלים בוטל, אין מנהל לאגף החינוך מזה כשנתיים. אין ספק שפורום מנהלים, איגום משאבים, שותפות ושקיפות יתרמו למערכת כולה, החל מגיל הרך ועד לתיכונים. שיתוף פעולה הדוק ופורה יביא לשינויים מהירים בסדר היום החינוכי.
אנו מציעים סדר יום חדש המשלב פעילויות חינוכיות לילדים בשטח ביה"ס לאחר שעות הלימודים
תאור המצב כיום בחינוך היסודי: הלימודים מסתיימים בצהריים, באין הורה זמין, סבא או סבתא, הילדים ממשיכים לצהרון בהסעה. הצהרונים העירונים והפרטיים לא יכולים לתת מענה חינוכי איכותי ובעצם משמשים כסוג של בייביסיטר ואינם יכולים לספק המשך יום חינוכי בעל ערך משמעותי. הילדים חוזרים הביתה ואז מתחילה סאגת שיעורי הבית, הריצה לחוגים והמרדף אחרי השעון, החנייה, פיזור כל ילד בהתאם לגיל, לכישורים ולצרכים. המציאות בנהריה היום הינה שאין הורה פנוי לפני השעה ארבע.
סדר היום החינוכי צריך להתאים את עצמו לשוק העבודה בישראל.
לפי השיטה החדשה שאנו ניצור התלמידים עד השעה ארבע יסיימו את שיעורי הבית בספריה לצד תלמידים ומורים התורמים לתהליך, אכלו צהריים, סיימו לפחות חוג אחד במסגרת בית הספר, כלומר שיעור שחייה, תזמורת ועוד. תארו לכם שבמקום נסיעה לצהרון הילד ממשיך ללמוד. התפיסה היא שללמוד אמנות, מוזיקה, ספורט ועוד, הן מיומנויות שניתנות לכל תלמיד. הם יזכו לחוגים בלי קשר אם יש לכם רכב, זמן פנוי או כל מעמסה אחרת. בתי הספר מתחייבים לספק חוגים וידע מקצועיים ולא מה שאנחנו קוראים "להעביר את הזמן". דמיינו שהילדים שלכם שוחים בבריכה לצד חבריהם , לומדים מחול או פסנתר על ידי טובי המורים בעיר שיקבלו חלל קבוע במתחם ביה"ס במקום לשכור מבנים יקרים למטרה זו, מדריכים ומאמנים מצוינים שלא אחת נאלצים להמתין ולקוות שהחוג יפתח עם מספר סביר של תלמידים. על ידי תכנון תקציבי יעיל בתי הספר יעניקו השראה ומעוף לתלמידים. יש כך הרבה דברים שניתן לעשות אחרת.. צריך לרצות לראות את הדברים מחוץ למסגרת הקיימת, לדרוש להשתתף בפיילוטים של משרד החינוך, לאמץ מודלים אחרים, לשתף את ההורים בתהליכים ולצאת לדרך חדשה שתשאיר את המשפחות הצעירות בעיר. סדר העדיפות שלהם הוא נכון ומציאותי ולכן הם בוחרים, לצערי לעזוב.
איכות החינוך בבתי הספר ולאחר שעות הלימודים חשובה לאיכות החיים בנהריה. בכדי שדור העתיד שלנו יתקדם בצורה מרחיקת לכת, אנו חייבים בעצמנו לעבור שינויים מחשבתיים וארגוניים.